העונה הקודמת בליגת העל נפתחה עם המון ציפיות עקב הרצון העז לחזור לקדמת הבמה אחרי שנים בליגות הנמוכות, קבוצת ניהול חדשה שהבטיחה מציאות אחרת וספונסר שידחוף כלכלית קדימה, השם של הקבוצה הפך להיות הפועל "שמש אדומה" ראשון לציון אבל מבחינה מקצועית השמש שקעה מהר מאוד והקבוצה סיפקה עונה שרבים מאוהדיה הותיקים לא זוכרים כמותה ואוהדיה החדשים והצעירים ירצו לשכוח. מאז כמעט ולא השתנה דבר מלבד השם שהפך לפריים, גם העונה הנוכחית נפתחה עם המון ציפיות, אבל מי שראה את משחקי העונה עד עכשיו, רצה לראות משהו קצת שונה. משחק עם יותר מחויבות, תשוקה וכמובן שערים שיביאו נקודות. אבל שום דבר לא הזכיר את הרצונות של אוהדי הקבוצה. הקרע בין האוהדים להנהלה הלך וגדל, הכסף הגדול נעלם ושמות גדולים הוחלפו בשמות לא מוכרים מליגות נמוכות..המאמן הבטיח בנייה לטווח ארוך, לחימה על כר הדשא וכסף שלא קונה הצלחות. בפועל הקבוצה נראית כבויה, אין מנהיג במרכז השדה והחלוצים לא מנצלים מצבים מול קבוצות שיש להם סגל קצר, בעיות כספיות גדולות ועל הנייר נחשבות נחותות מאיתנו. עדיין יצאנו מרוב המשחקים עם תחושה שהגיע לנו להפסיד, ששום דבר מהשנה שעברה לא השתנה ואין חדש תחת השמש. האוהדים רוצים לראות משהו שונה, קבוצה רעננה, רעבה שרוצה ללכת קדימה ולזכות בתארים.אבל על כר הדשא ישנם שחקנים מוכשרים ככל שיהיו אבל חסרי ניסיון ברמות האלה. איפה הפקת הלקחים מהעונה שעברה?? נכון שצריך לקדם צעירים ולתת במה לשחקנים מצליחים מליגות נמוכות להוכיח את עצמם, אבל כל הקבוצה משחקת כמו קבוצה מליגה נמוכה. ללא זרים בהרכב ועם שחקנים אלמוניים בסגל, לצערי לא נוכל להגיע רחוק גם בליגה הלאומית. מי שדיבר על מקומות 1-3 כנראה לא באמת רואה את התמונה המלאה, גם זכייה גביע הטוטו לא משפר את ההרגשה. השנה יהיו מס' קבוצות שילחמו על העלייה וזה עוד מוקדם מאוד והכל עדיין יכול להשתנות, אבל חייב לבוא שינוי מהותי ביכולת או בסגל השחקנים כמה שיותר מהר ובעיקר בזמן על מנת שלא נגיע למצב שנצטער על איבוד הנק' כמו בשנה שעברה, כי לאורך זמן זה לא יחזיק מעמד. אני מקווה שהפער שהצטמצם ל5 נק' בלבד יעיר את כל הקבוצה כולה ועם חיזוק במקומות הנכונים אני מניח שדברים יראו קצת יותר טוב וישאירו את החלום חי, בועט וקיים. זה נכון שבקבוצת כדורגל, בטח בארץ רוצים הישגים מידיים ולא נותנים ימי חסד או שקט למערכת כולה על מנת להצליח. אבל גם בראשון מגיע לאוהדים לראות קבוצה שעושה הכל כדי לנצח על מנת שיוכלו לחזור הביתה מאושרים וגאים אחרי משחק של הקבוצה האהובה בלי לחשוב מה היה קורה אם או מה יעשו הקבוצות האחרות. הדרך חשובה מאוד וכרגע זה נראה לא משהו וזה קצת מתסכל. הפנים כבר למשחק הבא נגד אחי נצרת, משחק בית לא פשוט מול קבוצה חזקה ומאומנת, אבל זה גם מבחן אופי גדול לקבוצה שרוצה להיאבק בצמרת. אנחנו חייבים להשיג 3 הנקודות בבית ולא לאבד סתם נקודות כמו מול נס ציונה כדי שנוכל להישאר דבוקים לחבורת הצמרת עד הסוף שלו כולנו מייחלים , מעבר לכך הקבוצה חייבת לשחק כדורגל התקפי, כדורגל שמח שכיף לבוא בשבילו לאצטדיון ולהראות מי בעל הבית מהפתיחה…רק ניצחון יהפוך את הכל לקל יותר עבור כולם. עבור האוהדים, עבור השחקנים, עבור המאמן ועדיין יש סיכוי להפוך את העונה האפורה הזאת לעונה כתומה ושמחה קצת יותר.
שיהיה לנו שבוע כתום@
טור דעה .
ניר אזולאי
הכותב הינו אוהד הקבוצה ומנהל קשרי אוהדים מטעם הנהלת המועדון
