לקראת פתיחת העונה של הפועל ראשון לציון נתבקשתי לכתוב טור דעה, הפעם החלטתי לחרוג מהנורמה ונתתי לרגשות וללב לדבר.
השירה העברית במרוצת השנים ידעה עליות ומורדות, אנו יכולים להבחין בין פיוטים מינוריים כאלה ואחרים, שירים ליריים, בעבר הייתה התרגשות משאנסונים צרפתיים שריכזו אף את מיטב שירי האהבה שבינו ובינה.
במרוצת השנים שירי האהבה הגיעו גם לשירה העברית , אף מתקופתה של רחל המשוררת האגדית ואף למלחינים בני ימינו.
אחד המרכיבים המאפיינים שירה בבואנו לנתח אותה הינו מרכיב המטאפורה.
והנה לכם שיר ישן שמצאתי ספון עמוק במגירותיי שנכתב לפני שנים רבות על אהבה עם המון מרכיבים מטאפוריים .
פירוש מטאפורי של המשורר הצנוע:
מקומות יוקרתיים= ליגת העל.
מקומות אפלים= ג'דידה כפר קנא, טמרה, נשר, דליית אל כרמל, טירת הכרמל .
מקומות חשוכים= מגרשי כדורגל ללא תאורה.
טוב, מספיק עם כל ההקדמות, יש עוד מוטיבים מטאפוריים ששזורים בשיר, פשוט הפעילו את הדמיון .
אז גבירותי ורבותי קבלו שיר מהלב שמבטא את התחושות של כולנו לגבי מה זה "הפועל ראשון לציון" בשבילנו או בקיצור "יוני משוגע":
נכון, את לא הכי נוצצת.
נכון, את לא הכי עשירה.
נכון, את גם לא נוהגת להסתובב במקומות הכי יוקרתיים.
אבל את שלי, את שלי לעד.
נכון, את לא תמיד סקסית.
נכון, לעיתים את עדיין קצת בוסרית.
נכון, את גם לא מפארת את עמודי העיתונים.
אבל את שלי, את שלי לעד.
תמיד הלכתי אחרייך.
גם כשהיו תלאות, היו מהמורות , היו רגעים טובים יותר, רגעים טובים פחות.
אבל גם במקומות אפלים
שכף רגל כמעט לא דרכה שם..
תמיד שם הייתי איתך בצבעים מרהיבים של תפוז אורנג'דה.
נכון, את גורמת לעיתים לדמעות.
נכון, בגללך יש גם לא מעט התפרצויות רגשיות.
נכון, יש איתך המון עליות ומורדות.
אבל את שלי, את שלי לעד.
תמיד הלכתי אחרייך.
גם כשהיו תלאות, היו מהמורות , היו רגעים טובים יותר, רגעים טובים פחות.
אבל גם במקומות חשוכים
שהאור לעולם לא נגע בם
תמיד שם הייתי איתך בצבעים מרהיבים של תפוז אורנג'דה.
תפוז אורנג'דה.
