הפועל ראשון לציון משחקת כבר 5 משחקים תחת שרביטו של שרון מימר והתחושות, איך נאמר בלשון המעטה, מעורבות. 5 נקודות בחמישה משחקים, נקודה למשחק, זה לא מה שיבטיח לנו הישארות, אלא גסיסה איטית אל מחשכי ליגה א.
נכון, צריך לומר את האמת, הקבוצה משחקת כדורגל חיובי מאז היא עברה לידיו של שרון, אך נדמה כאילו היא איבדה את "מאפייני לחמן" : הגנה חזקה, אגרסיביות ועמידה נכונה.
הזעזוע שעשו בקבוצה עם פיטורי לחמן היה לתחושתי, מתוכנן ומתוזמן היטב. לכאורה, הציפייה למשחק החוץ מול אום אל-פאחם סומנה היטב ע"י המועדון כנקודת המפנה. התכנון לכאורה היה פשוט: פיטורי לחמן והעברת המושכות לשרון במשחק שעל הנייר היה בכיס. ההוצאה לפועל מצד שני הייתה כושלת, רק 2-2 מול קבוצה חלשה להחריד של פאחם, כאשר ניר נחום נפצע כבר בתחילת המשחק ולולא שלומי אזולאי שסחב את הקבוצה על גבו, היינו גם יורדים מנוצחים. כנראה שבראשון של השנה, תכנון והוצאה לפועל הם מונחים שלא קיימים בלקסיקון.
לזכותו של שרון ייאמר כי הוא זיהה היטב מי מסוגל להביא את השינוי בקבוצה. הוא החליט להפוך את הקבוצה מ"כיפת ברזל" של לחמן המשגרת כדורים ארוכים ללא כתובת ישירות מהגנה להתקפה, לקבוצה טכנית ויוזמת אשר מפעילה לחץ על יריבותיה במרכז המגרש וגורמת להעברת השליטה בשדה כמעט מיידית לרגלי שחקניה. באופן מיידי הוחזר ליאור ברטקובסקי להרכב, אשר ביחד עם שלומי אזולאי ניר נחום אלון גרוד וגל לוי הפעלתן הפכו להיות כוח במרכז המגרש, והפועל ראשון חזרה להראות איך משחקים כדורגל נכון.
הכדורגל הנכון הביא לחשיפתן של כל נקודות החולשה בקבוצה, בהן יהיה המבחן האמיתי של מימר בחלון העברות.
הגנה
השליטה במגרש באה על חשבון יכולת הגנתית משובחת, שהקשתה על הקבוצות היריבות להבקיע שערים. הרבה משחקים תחת שרביטו של לחמן הסתיימו עם ספיגות שערים בחלק השני של המשחק כאשר למחצית היינו יורדים בתוצאה מאופסת. ראשון של היום הרבה יותר פגיעה בחלק האחורי ולא מסוגלת לשמור על שער נקי. התמיכה של ההגנה בהתקפה כמעט ולא קיימת ואם היא מתבצעת בכדורי קרן ומצבים נייחים, אנו מתפללים לטוב בגלל החזרה האיטית להגנה שעלתה לנו בהפסד לא מחויב במשחק מול אשקלון.
התקפה
אין לקבוצה סקורר אמיתי ועל אחת כמה וכמה כזה העונה גם להגדרה של אימתני. שחקן אחד שמרכז סביבו את כל העניין ההגנתי של הקבוצה היריבה ומשאיר את השטחים לשאר השחקנים. הניסיון להתבסס על שחקן צעיר כמו עדן שרם מוכשר ככל שיהיה, לא יצליח לספק את הסחורה. תכנון כבר אמרנו. למה לא הביאו חלוץ בתחילת העונה? למה חיכו? לראייה, הקבוצה משחקת 4-5-1 כאשר גם בעיתות הצורך שבהן צריך חלוץ נוסף להגביר את הלחץ על היריב אין חלוץ טבעי נוסף שימלא את עמדת החלוץ השני.
ניסיון
החיסרון הזה מתחלק לשניים: מאמן ושחקנים. בגזרת המאמן ההשפעה היא מכרעת ולראייה שני משחקים שבשני מהם הפקת הלקח הייתה מונעת איבוד נקודות. שני ה"אסים" של ראשון הם נחום ואזולאי. אם הם לא במשחק, פיזית או הגדרתית, אין לנו סיכוי. נגד יבנה ניר נחום נפצע והוחלף, שלומי אזולאי, שבישל את שער השוויון הוחלף והחשיכה שבה לעטוף את משחקה של הקבוצה, הפעם עמודי התאורה היו חפים מפשע. שער ההפסד ריחף באוויר! ואם לא די בכך, מול הפועל ירושלים ביתרון 2-0 מבצע מר מאמן, את אותם שני חילופים ולמעשה, גומר במו ידיו את הסיכוי לניצחון חוץ. מה לא למדנו כלום? הרי לא עבר שבוע מאותו משחק ושוב אותה טעות, הייתכן? אני מקווה בשביל שרון שהגילוח שלו כאן יסתיים בהצלחה ומלבד מספר חתכים נצליח לשרוד.
בגזרת השחקנים חוסר הניסיון בא לידי ביטוי ביכולת המנטאלית להתרומם ולהמשיך לשחק אחרי ספיגת שער או אחרי החמצות מצבים. ההתרסקויות אחרי השער שספגנו מול אשקלון, מכבי נתניה או השער המצמק מול הפועל ירושלים בטדי, ממחישים יותר מכל כי במגרש אין דמות מכוונת, כזו שמסוגלת לקחת על עצמה ולהנהיג את החבורה שעל הדשא. בטח לא כאשר שלומי ו\או ניר נחום נמצאים על הספסל.
בעל בית
מהפיכת ינואר שעומדת לבוא עלינו, בתקווה לטובה, אמורה לעשות שינוי מהותי בסגל הקבוצה אך כולנו מקווים שגם בעמדת בעלי הבית. ההשקעה הנמוכה, ההססנות, החוסר יכולת להישגיות, הבריחה התמוהה ואולי אף החוסר עניין הינם גורמים תורמים לכל הנקודות שהוזכרו קודם ובוודאי תרמו ישירות למצבה של הקבוצה כיום. אולי למאמן אין ממש השפעה על הנושא אך הציפייה שלי ממנו כפי שהייתה מלחמן, אחת היא: לא נותנים לך את הכלים – שים את המפתחות ולך! פתיחת החלון בעוד שבועיים תהייה נקודת המבחן של כולנו. היא תלמד האם פנינו לכיוון אחר או שאנו ממשיכים בגסיסתנו האיטית לעבר ליגה א'.
דבר אחד בטוח, השנה הבאה תהייה שונה בתכליתה מהעונה הנוכחית.
אני ארשה לעצמי להיות ולהצהיר, תם עידן נוסף בהפועל ראשון ואני מקווה שנוכל לברך על בואו של העידן הבא.
הכתוב הינו טור דעה .
