לא מעט נכתב על על מערכת היחסים המורכבת בן אוהדים לקבוצות או יותר נכון לבעלי המועדונים , האוהדים יטענו בכל זמן שבעלי הקבוצות מתעלמים בצורה מופגנת ממקור הכנסה קבועה למועדון קרי קהל אוהדים שבוי ונאמן שיקנה מידי שבוע כרטיס או מידי תחילת עונה מנוי במיטב כספו .
בעלי הקבוצות מאידך יטענו שהעדר ההשקעה שלהם בקהל האוהדים לא נובע ממעשה מכוון אשר מוביל להרחקת האוהדים מהיציע ,אלא מחוסר הכדאיות הכלכלית בהשקעה במוצר, שלא בהכרח יוביל לפירות הרצויים של תזרים מזומנים יציב ואיתן , יש כאלה שיאמרו שהשקעה בפרסום או בשיווק הקבוצה בעיר ינפח את הוצאות השיווק ויקטין את המזומנים בקופה .
השאלה הנשאלת , האם קניית קבוצת כדורגל נותנת את הלגיטימציה לבעלי קבוצות להתעלם מקהל האוהדים? , האם על הטוטו ומועצת ההימורים להתנות מימון מכספי ציבור בהשקעה חוזרת בלקוחות הכדורגל ?
על מנת לענות על השאלה , צריך לבצע הבחנה ברורה לגבי המצב בכדורגל הישראלי :
א. הכדורגל הישראלי שינה בעשור האחרון את פניו , אם בעבר הניהול והתפעול של קבוצות הכדורגל היה מונח על הכתפיים של העיריות או המועצות המקומיות הרי שהיום כמעט כל קבוצה בשתי הליגות המקצועניות נמצאת בבעלות פרטית שהתמיכה העירונית גדלה או קטנה בהתאם לגודל המועדון .
ב. הפערים בכדורגל הישראלי לא קטנים אלא גדלים מידי עונה, השכר שקבוצה בכירה תציע לשחקן יהיה פי מספר מונים משכר שתוכל קבוצה קטנה לשלם , הקבוצות הגדולות יקבלו את השחקנים הטובים ביותר והקטנות יהנו מהפירורים שישאירו הקבוצות הבכירות .
ג. קהל האוהדים של הקבוצות הגדולות צומח בזמן שקהל האוהדים של הקבוצות הקטנות יורד בהדרגה , אם נבדוק את כמות הקהל שמגיע למשחקי הדרבי של ת"א , לקרבות של סכנין וביתר ירושלים , נראה שהמגרשים לרוב יהיו מלאים עד אפס מקום , באותו הזמן כמות הכרטיסים שנמכרים בזמן שקרבות העלייה מהלאומית לליגת העל מגיעים לנקודת רתיחה יעמדו במקרה הטוב על 1500-2000 בסה"כ , האווירה באצטדיון המלא יגרום גם לאוהד החד פעמי להגיע גם בפעם הבאה, באוירת הדממה של קבוצות הלאומית מעטים ימשיכו להגיע גם במחזור לאחר מכן .
ד. השיווק והפירסום בקבוצות הקטנות לא קיים , לרוב הוא מתבסס על קבוצות בפייסבוק שעלותן זניחה עד אפסית או על אתר אינטרנט נחבא שמשמש בעיקר כפלטפורמה להצגת הספונסרים של המועדון , לגבי חולצות או אבזרי עידוד , הקבוצות הגדולות הפכו את התחום לתעשייה משומנת היטב עם מועדוני אוהדים שמתעדכן ומעדכן בזמן אמת , אצל הקבוצות הקטנות , אם האוהדים לא יבצעו קנייה יזומה מרוכזת של אבזרי עידוד , אף אחד במועדון לא יעשה זאת בשבילם .
ה. מידע ואינפורמציה – הקבוצות הגדולות גורמות לקהל האוהדים לעקוב באדיקות אחר המתרחש אצלם , כתבות יחצניות לצד פירסומים על מועמדים בכירים ושחקנים זרים מציפים בכל עת את שטחי הפירסום באתרי האינטרנט השונים , מסיבות עיתונאים תכופות לפני ואחרי משחק יצרו את האוירה של החיבור ושיתוף האינפורמציה בן הקבוצות לאוהדים . אצל הקבוצות הקטנות אין כך הדבר , האוהדים ניזונים לא מעט משמועות או מהדלפות של אנשים בתוך המועדון , חברים , סוכני שחקנים , אתרי אינטרנט קטנים שצצו כמו פטריות אחרי הגשם "מדווחים על החתמת ענק" בקבוצה X או על עזיבה משמעותית בקבוצה Y ברוב המקרים אין הדברים נכונים, יש קבוצות בלאומית שמחירי הכרטיסים והמנויים לעונה הבאה חבויים ויתפרסמו כשבוע לפני פתיחת הליגה וכתוצאה מכך, כמות המנויים בקבוצות הלאומית לא תעבור את ה100 .
הפתרון פשוט מאוד :
א. התניית העברת כספים לקבוצות בכפוף להשקעה בשיווק ובפרסום של הקבוצה .
ב. תמרוץ מועדוני כדורגל שיצליחו להגדיל את את הקהל בצורה משמעותית מידי שנה .
ג. תמיכה בעמותות אוהדים ע"י כלל הגופים .
ד. מתן מענק קבוע לרכש אבזרי עידוד לחוגי אוהדים בכל קבוצה מידי שנה
ה. הצבת מכשירים להנפקת כרטיסים במקומות אסטרטגים בעיר בדומה למכונות הכרטוס ברכבת.
ו. פעילות קהילתית של המועדון אחת לחודש תנאי לקבלת כסף מוניציפלי .
ישום של חלק מהפתרונות עשוי להוביל לשיפור המעמד של האוהד בעיני בעלי הקבוצות ולהפך ובהכרח להוביל לתיקון המצב בכדורגל הישראלי.
הכותב מראשי חוג האוהדים של הפועל ראשון לציון- "האורנג'ייזרס " וחבר בארגון "היציע"
