מבט מהיציע / יוני גרינפלד

יוני גרינפלד האוהד המסור בטור שמסכם את המשחק האחרון ומצב הקבוצה ב"מבט מהיציע" .

6 נקודות מ-9 אפשריות בפתיחת העונה, אין ספק שלאור הכנה הלקויה ולאור לוח המשחקים שההגרלה סדרה לנו, אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהיות מרוצים .
אם נסתכל קצת יותר "פנימה", נוכל לראות קבוצה צעירה, נמרצת, עם שחקנים רעבים שנלחמים על כל כדור ורוצים להצליח ולתקוע יתד בכדורגל הישראלי גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית. להבדיל אפשר להסתכל על היריבה ששיחקנו מולה אמש, בני- לוד, קבוצה עם שחקנים "שבעים", שכבר נמצאים אולי בשלהי הקריירה ובאו אולי לגזור "קופון", גם אבו-ענזה, ימפולסקי, ינון ברדה, מחמוד עבאס , אימורו לוקמן וחבריהם , כולם אולי שמות, שחקנים לא זולים אבל הרבה מעבר לשיא.

אבל בוא נסתכל על הדשא שלנו. דומה שאם נבחן לעומקו את המשחק מול לוד ונהיה אמתיים לרגע, הרי שלוד היא זו שהכתיבה אמש את קצב  המשחק , הייתה יותר דומיננטית, החזיקה יותר בכדור אך גם מזל, משחק הקרבה של חוליית ההגנה שלנו, הצלה "נדירה" של תום אלמדון (שלא הייתה מביישת את דייויד סימן בימיו הגדולים), גרמו ללוח התוצאות להישאר מאופס ליד המשבצת של בני לוד (ולא דווקא בגלל שלוח התוצאות האלקטרוני החדש "נתקע" בדקה ה-29).

היציאה של החבורה בכתום למתפרצות הייתה קטלנית. אופיר חיים בחכמה, השאיר תמיד 2 שחקנים קדימה בכל מצב נייח לקבוצה האורחת, כך שכל הרחקת כדור בידי ההגנה הביאה את הקבוצה למצבים של 2 על 2 ולמתפרצות קטלניות כאשר השער השני של שלומי אביסדריס  נכבש מאותה מתפרצת אופיינית.

אך אל לנו חברים לשבת ולנוח על זרי הדפנה, עדיף לנוח על זרי קקטוס, להיות דרוכים גם לדברים כואבים.

במשחקים מל נצרת עלית ובני לוד, כבשנו ראשונים, דבר שהקל עלינו מאד את המשחק, גם נתן לחבורה הצעירה ביטחון וגם יצר מצב שהיריב רדף אחרינו במגרש , שלט וניסה להשוות , דבר שהותיר חללים בהגנת היריב והמשחק שלנו נשען ברובו על מתפרצות, ובכך גם כבשנו בצרורות.
במשחק ההפסד מול אחי נצרת ראינו כמה הקבוצה פגיעה וסובלת מחוסר ניסיון, אחי כבשו ראשונים, אנחנו רדפנו אחריהם, ספגנו את השני ומכאן סף שבירה נמוך וההמשך ידוע.
לטעמי ,הקבוצה עדיין סובלת מהיעדר "עומק" בסגל, ראינו עד כמה הפציעה אתמול של עבודי גרמה לכאב ראש למאמן גם בעמדת הבלם, אבי סטרול עלה חצי כשיר, גיא גרוס ביציע עדיין לא החלים והמאמן נאלץ לעשות שינויי תפקוד במגרש.

הקבוצה חייבת להתחזק בבלם נוסף, קשרה תקפי עם נסיון וחלוץ כובש שערים. ישנם מספר שחקנים חופשיים בשוק, רבים מהם הומלצו בפוסט בפייסבוק האוהדים לקברנטי המועדון.

לאחר 3 משחקים בלאומית הרי שמדובר בליגה כמעט מאוזנת, כך שחיזוק נכון, (ומה לעשות בשביל חיזוק צריך לפתוח את הכיס) יכול להקפיץ את הסגל המוכשר שיש לנו לטעמי עוד כמה שלבים קדימה.

ודבר אחרון, עדיין חסר לי את אותו קהל שימלא לפחות את שער 1 ביציעי הברפלד. בעבר אני זוכר את הכיף בלהגיע למגרש ואת האווירה הספוגה כולה בקהל כתוב רב , רעב וצמא לכדורגל מקומי ואיכותי.

משחקי הבית צריכים לההיפך לחוויה משפחתית בו כל המשפחה נוטלת חלק. בואו ונביט בקינאה בהפועל קטמון ירושלים איך הם הופכים את משחקי הבית להפנניג משפחתי עם מתקנים ופעילויות לילדים  מחוץ לאיצטדיון, וחווית כדורגל אמיתית מזקן ועד טף ללא גזענות וללא קללות.

יש בידי ההנהלה והמועדון את הכלים לעשות זאת. להחזיר את הקהל הכתום ליציע, להגדיל את הכמות וליצור חוויה חדשה. הכל עניין של ארגון נכון וחשיבה.

בברכת כתום עולה וגמר חתימה טובה

(נקווה שזה לא הגמר היחידי שראשון תגיע אליו השנה )

הכתוב הינו טור דעה