01.01.2013 האוהדים הם הקול!
ה-01 לינואר 2013 הוא יום ציון דרך מבחינת אוהדי הפועל ראשון. זהו לא רק היום הראשון בשנה החדשה, אני גם מקווה שהוא לא נקודת מפנה לאחר המפגש שייערך בהמשך היום עם הפועל קטמון במסגרת הגביע, זהו היום שבו אנו מחזירים לאוהדים את הקול, את היכולת להתבטא ולהשמיע, את היכולת לדבר ולכתוב. הלאה הדיקטטורה ודי לסתימת הפיות!
ה- 01 לינואר, איזה יום ואיזה תאריך. האמת בגלל הסמיכות וכל המשמעויות של יום פתיחת השנה החדשה, החלטנו לכוון לתאריך הזה. אנחנו מקווים שהוא באמת יביא את כל המשמעויות שלו והן יהפכו להיות גם המשמעויות שלנו, יום עליית אתר האוהדים הרשמי לאוויר, היום בו קולם של האוהדים חוזר אליהם.
בואו ונחזור קצת אחורה, 5 שנים אחורה אל היום בו הועברה הקבוצה לניהולם של אנשים פרטיים, רביב ספיר ורון חדד. אין לי כל כוונה, בנקודת הזמן הזו, לפתוח את הדיון מה תוצאות המהלך הזה מבחינת הקבוצה והישגיה, אך אני כן רוצה לגעת בכל נושא חופש הביטוי והאופן שהוא בא לידי ביטוי תחת הניהול החדש, שמבחינתי מקבל את הציון המהדהד: נכשל.
פגישות תחילת העונה שיזמה הנהלת הקבוצה, הפיחו, לפחות בתחילתם, רוח חדשה של שיח בין הצדדים. ההחלטה לקיים מפגש עם האוהדים כל פתיחת עונה כדי להציג את תוכניותיה לעונה הקרובה ומתן אפשרות לאוהדים לשאול שאלות, הייתה מבורכת. בדיעבד, אני חושב שפגישות אלו היו יותר מצג של יחסי ציבור שנועדו לשכנע אותנו בדרכו של רביב בניהול הקבוצה, מאשר דיאלוג אמיתי עם האוהדים. הרבה מאוד מידעים הוצגו בפנינו בפגישות אלו, על מהות החוזה מול העירייה, על אנשים ובעלי תפקיד בקבוצה ובעירייה עצמה ועוד, שלא עם כולם הסכמנו או שבחרנו לא להסכים.
התחושה של חוסר בהישגיות במקביל למשאבים מוגבלים הלכה כל הזמן והתחזקה בקרבנו, בייחוד לאור חוסר הרצון לשמוע דברי ביקורת על ניהול הקבוצה. כמו-כן,דברים שנראו לנו, מאוד טריוויאליים בקבוצות מסודרות, הפכו בהפועל ראשון לציון למשהו חריג ומיותר שזכה בדרך כלל להגדרה, הרפתקה כלכלית מיותרת שלא מלווה בביטחון של 100%. בסופו של דבר, מפגשים אלו רק העמיקו את הקרע בין הצדדים ואף יצרו פילוג בתוך היציע.
מיותר לציין שמפגשים אלו לא צפויים להראות במחוזותינו בתקופה הקרובה.
הכלי המרכזי, שהקצתה ההנהלה לאוהדים, היה אתר האינטרנט הרשמי של הקבוצה ובו גולת הכותרת : הפורום. האתר, באופן כללי עשה עבודה טובה והפך להיות כלי מידע אמיתי ויעיל לאוהדים בתחילת דרכו, אך אט-אט חלחלה והתחזקה לה התחושה שהוא מנוהל באופן חד-צדדי על-ידי המועדון ולא באמת מסוגל להעביר ביקורת מכל סוג שהוא. בכך, הוא הפך לפחות ופחות לגיטימי בייחוד כאשר המידע שניתן בו הגיע באיחור והחדשות לא היו ממש חדשות. הפורום לעומתו היה כר פורה לפעילות האוהדים. כמו כל כלי אינטרנט מסוגו, הוא שימש בעיקר ל"מפגש" אוהדים, החלפת דעות, שלומות ולעיתים "ברכות" נתנו לו ייחוד מסוים ונפח של פעילות. ביקורות, סיקורים, התקשרויות נעשו כולם על גבי דפיו של הפורום עד היום שבו עמד למבחן החשוב : היכולת לחבר בין האוהדים לעשייה משותפת. אז נכון שהעשייה המשותפת קראה לפעילות מחאה שקטה מול ההנהלה – הקהל נקרא להגיע למשחק הגביע כאשר הוא לבוש בשחור, פה בעצם נכשל קיומו של הפורום כאשר הוא נסגר ע"י הנהלת הקבוצה. הסיבה הרשמית ממש אינה משנה, כיוון שיכולת ניהול האתר והפורום נמצאת בידי הגוף המשלם ועל-כן היו מספר פעולות שניתן היה לבצע מלבד סגירתו.
אם באים לסכם את נושא חופש הביטוי הנהלה – אוהדים כל החיצים מראים שיכולת הביטוי ניתנה רק לאלו שהסכימו עם הדרך שהותוותה. ככל שהתגברו המתנגדים הלכו והתמעטו הכלים ששימשו להבעת דעה ולביקורת. לדעתי, סגירת הפורום פגעה גם במידע שיש לקברניטי הקבוצה על מה שחושבים האוהדים. בסופו של יום הם מקבלים את המידעים הללו דרך הפייסבוק, העיתונים, בעלי תפקיד בעירייה ועוד. אז מדוע נסגר הפורום להם הפתרונים. מה שבטוח הוא שהדבר הזה היווה טריגר רציני לייצר צורות שונות של התקשרות בין האוהדים כמו הפייסבוק ועכשיו, מגיע האתר הרשמי של האוהדים.
ראשית אומר, שההצלחה תלויה בכולנו. לבד לא נוכל לנהל ולייצר תכנים לשביעות רצונכם. שנית, אנחנו מקווים לתת אפשרות לביטוי חופשי, אך תזכרו שאנו חלק מחברה ותרבות ולכן אנו רוצים לקיים את כל כללי הדיון, תוך מתן כבוד הדדי איש לרעהו בד-בבד עם התבטאויות ראויות שהעין והאוזן מסוגלות לסבול.
מישהו שאל אותי, האם האתר הוא נגד ההנהלה? ואני עניתי שהאתר הוא בעד האוהדים.
כראוי לכל קהל אוהדים בתקופה הזו, גם לנו מגיע ליהנות מאתר מתקדם, חדשני והכי חשוב, בניהול עצמי שלנו. לא ייתכן שאתר אוהדים ינוהל ע"י הנהלת הקבוצה כאשר חורי המסנן שבידיה צרים ביותר. אנחנו בחרנו להחזיר את הכוח לידינו, בחרנו להחזיר שפיות להתנהלות שלנו כאוהדים, אבל הדבר, הכי חשוב שראינו בחזוננו, היה הרצון לעצור את הסחף. אנחנו מגיעים היום ליציע והתמונה היא עגומה למדי, כמות האוהדים שמסביבנו התדלדלה כל-כך שזה מבהיל. אוהדים שרצים שנים עם הקבוצה בוחרים שלא להגיע. קולם כבר אינם נשמע והם פשוט בחרו לוותר. אנחנו רוצים לשמוע את קולם, אולי בראשית הדרך הדברים יכתבו כאן דרך האתר והפורום ובהמשך אולי נצליח להחזיר אותם גם ליציע.
דבר נוסף וחשוב ביותר, אנחנו מבקשים להחזיר לעצמנו גם את הכוח והיכולת להשפיע. אנחנו נמצאים בשתי נקודות הכרעה מרכזיות: הראשונה עוסקת בשנה החמישית שהמועדון נמצא תחת ניהולו של רביב ספיר והדיונים על אופי המשך ההתקשרות מול העירייה. אנחנו, בחלק מהמפגשים בעירייה עם הגורמים הרלבנטיים, מכירים את הדעות במסדרונות העירייה ואת כיוון הרוח הנושבת כרגע. חלק מפעילות האתר תביא את ההתפתחויות בנושאים האלו, עדכונים ודעות למכביר אשר ייפלו על "עיניים קוראות", בעלות תפקיד בעריית ראשון לציון. הנקודה השנייה עוסקת בשנת הבחירות המגיעה עם פתיחת העונה הבאה ואיתה מגיע המבחן הגדול מכולם : מה עומד לעשות ראש-העיר המכהן, מר דב צור, בנוגע להפועל ראשון לציון? אין ספק שבידיו של ראש העיר נמצא "תפוח אדמה לוהט" בדמות קבוצת כדורגל, שבעת כישלונות (תואר ראשון כמו גביע הטוטו רחוק מלהשביע את הרעב), המחפש פיתרון הולם. הולם מבחינת העיר הרביעית בגודלה שאינה זוכה לייצוג הולם על במת הכדורגל המקומי והולם מבחינת מאות אלפי אנשים משלמי מיסים אשר חלק מכספם תומך בקבוצת הכדורגל, שבנקודת הזמן הנוכחי, מתקבל הרושם שמנותקת מהם לחלוטין. להזכירכם, הכדורגל הוא לדעתי הענף היחיד המשתרך לו מאחור ברמת הייצוג, אל מול קבוצות כמו הכדורסל, כדוריד, אתלטיקה, טניס שולחן שחייה ועוד.
ללא ספק, הרבה דברים מעניינים עוד לפנינו ואנחנו רק בתחילת הדרך. אנו מקווים לספק את מיטב הידיעות, דעות, כתבות, ראיונות והרבה הרבה יותר. אנו מקווים שכולם ייקחו חלק בעשייה המשותפת אשר תביא את האתר הזה לגבהים חדשים. אני מבקש כי תשכילו להשתמש בכלי הנפלא הזה העומד לרשותנו, בצורה מכובדת, הגונה, הוגנת וחוקית.
מי ייתן ובהמשך נדע להפוך את הקולות, הנשמעים בפייסבוק ובפורומים השונים, לקריאות עידוד שיידחפו את הקבוצה קדימה ללא קשר לזהות הבעלים.
הפועל ראשון לציון יש רק אחת.
נשמח לשמוע תמיד על הצעות לייעול ולשיפור וכמובן לשיתוף פעולה.
אני מבקש להודות לכל מי שנטל חלק בהפיכת החזון לממשי. לאנשים אשר תרמו מכספם זמנם ומרצם לרקימת האתר ותוכנו.
