אי אפשר היה לעצור את הבכי של ליאם בן ה-6 , רוני בת ה7 ועידו בן ה-4 בסיום המשחק של הפועל ראשון לציון ועירוני טבריה , מבט אחד בעיניים של אוהדי הקבוצה הכתומה אמר הכול, צעירים ומבוגרים כאחד , מחזיקים את הראש כלא מאמינים , לא רק בגלל האכזבה על אי העפלת הקבוצה לפליאוף העליון אלא בעיקר בגלל התחושה הלא נעימה , שיכלנו לנצח, יכלנו להביס , יכלנו להצמיח דור חדש של אוהדים שטועם בפעם הראשונה את הטעם של כדורגל ישראלי .
וכן , לא יכלנו שלא לרטון ,לכעוס או להתאכזב מהתצוגה שהפגינו השחקנים הכתומים במשחק , אותם אוהדים שהגיעו כל שבוע העונה והתכוננו למשחק הזה כמשחק החשוב ביותר יצאו עם פצע עמוק בלב של כאלה שנבגדו או רומו , כפי שכולנו אומרים גם להפסיד אפשר לדעת. הפסד שמגיע לאחר מלחמה אדירה משול לניצחון עבור אותם אוהדים שמרגישים שהפועל ראשון לציון מייצגת אותם ואת העיר שבה הם חיים או העבירו את רוב חייהם .
אחד מאוהדי הקבוצה סיפר לי לאחר שהשער השלישי והמוזר לזכות טבריה גמר את הסיכוי לחזור למשחק שלהיות אוהד של הפועל ראשון לציון זה כמו להיות מזוכיסט , "נולדנו לסבול ".. בהיותו ילד קטן , אביו ציין בפניו שלא קל להיות אוהד של הפועל ראשון לציון ובכל זאת במקום לאהוד את מכבי /הפועל ת"א הוא בחר כמו ילד טוב לבחור בקבוצה מעיר היין .
לא יהיה נכון עדיין לסכם את העונה הזו , מאבקי הפליאוף התחתון כפי שידעו הפועל קטמון והפועל אשקלון בעונה שעברה יכולים להיות אכזריים , מותחים עד השניה האחרונה , להפועל ראשון לציון נותרו עדיין מספר משחקים כאשר 2 נצחונות יבטיחו בוודאות את ההשארות בליגה הלאומית לעונה נוספת .
לצוות המקצועי ולהנהלת הקבוצה , התחושות שלוו את האוהדים בימים שלאחר המשחק היו לא טובות , בצעו את התיקונים הנדרשים , למדו מהכישלונות וחזקו את הדברים הטובים כדי שבמבט קדימה לקראת סוף העונה הנוכחית ולעונה הבאה , הקבוצה שלנו תחזור להיות כזאת שמרטיטה לנו את הלב מידי שבוע כמו בשבועות האחרונים .
ומילה אחרונה לאוהדי הקבוצה – גאה בכם !
הכתוב הינו טור דעה .